#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טמן 1) במוכין 2) בגיזי צמר?	"1) הוי מוקצה מחמת חסרון כיס שהם עומדים לעשות מהם לבדים ואסור לטלטלן אלא אם ייחדן (מ""ב ס""ק ג') [ויש שיטת הבה""ג דמקיל במוכין להשוותם לגיזי צמר {והוא דומה לשיטה שהביא הב""י דמוכין אסורים דוקא בשל הפתק, אלא דיש חילוק ביניהם דלשיטה זו הסוגיא מיירי בשל הפתק ולפי הבה""ג יש מח' הסוגיות}, והביה""ל (ד""ה אבל) סומך על שיטה זו במקום הדחק] 2) מן הסתם הם מוקצה שעומדים לטויה אבל כיון שטמן בהם מותר לטלטלן (מ""ב ס""ק ו') [ודלא כהרי""ף ורמב""ם דס""ל דבעי ייחוד אפי' בגיזי צמר [ומודו בעורות דאינו מקפיד עליהם (ערוה""ש סעי' ב')], וכיון דהוא מילי דרבנן הב""י פסק כרוב מנין דפליגי עלייהו אע""פ שהרי""ף והרמב""ם הוו רוב בנין]"	סימן רנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר לטלטל המוכין כשטמן בהם?	"1) כתב הרא""ש דמוכין חשיבי טפי מגיזי צמר (וכן קיי""ל)<br>2) ועוד תי' הרא""ש דמיירי במוכין של הפתק שעומדים לסחורה<br>3) הר""ן תי' דמיירי לשבת הבאה"	סימן רנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם הכיסוי מוקצה?	"אם מגולה במקצת מנער הכיסוי [והקשה הט""ז (ס""ק ב') למה אינו מותר טלטול גמור כמ""ש בחבית, ותמה עליו הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') דהחילוק פשוט דהתם צריך למקומו משא""כ הכא א""צ למקומו (ערוה""ש סעי' ד')], ואם אינו מגולה כלל יכול לתחוב כוש ולנערו (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ח')"	סימן רנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא נעשה הכיסוי בסיס להמוכין?	"1) רש""י תי' דאינו בסיס מפני שהצמר משמש להקדירה (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ט') [וקשה מאבן ע""פ החבית דמבואר לקמן (סי' ש""ט) דהוי בסיס, ותי' במ""ב דרשו ע""פ הריטב""א (שבת מ""ט ע""א) דמיירי כשחבית משמשת לשמירת האבן]<br>2) תוס' תירצו מפני שדעתו ליטלו באמצע שבת (מחה""ש)"	סימן רנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מוכין?	"בהג""ה בשו""ע הביאו רש""י בשבת (מ""ז ע""ב) לגבי הטמנה דפי' צמר גפן, תלישי צמר רך של בהמה, וגרירת בגדים בלוים, אבל המג""א (ס""ק א') השמיט הבגדים בלוים, וביאר הביה""ל (ד""ה פי') דדוקא לגבי הטמנה אמרינן דבגדים בלוים מוסיפין הבל משא""כ לגבי מוקצה דאמרינן דמוכין חשיבי טפי מגיזי צמר לא איירי בבגדים בלוים."	סימן רנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רגיל להטמין במוכין?	"מהני לסלק מהם השם מוקצה, ולפי הב""ח סגי בב' פעמים (מ""ב ס""ק ב')"	סימן רנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מייחדן?	"1) הלבוש ס""ל דסגי לשבת אחת, אבל השיג עליו השעה""צ (ס""ק א') דהרי מבואר לקמן (סי' ש""ח) דדבר שאין דרכו לייחדו צריך יחוד לעולם, וכן פסקו המג""א (ס""ק ב') והמ""ב (ס""ק ה') דצריך יחוד לעולם<br>2) הפמ""ג ס""ל דצריך יחוד בפה, אבל אנן קיי""ל דסגי במחשבה (מ""ב ס""ק ה', שעה""צ ס""ק ב')"	סימן רנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טמן בגיזי צמר העומדין לסחורה?	"המג""א (ס""ק ד') מקיל דאינם מוקצה אלא אם מקפיד עליהם (וכ""כ הערוה""ש סעי' ה'), אבל האבן העוזר השיג עליו דאמרינן הכי לגבי כלים מותרים דקיי""ל כר""ש דמה שהם מיוחדין לסחורה אינם מוקצה ואפ""ה אם מקפיד עליהם הוו מוקצה, אבל הכא מיירי בדברים שהן עצמם מוקצה אלא כיון שטמן בהם אמרינן דהם מותרים בטלטול, וזהו דוקא אם אינם עומדים לסחורה ולא כשהם עומדים לסחורה דאז עומדים לחזור להחנות ואינם כיסוי לקדירה והוו מוקצה (מחה""ש, מ""ב ס""ק ז', ביה""ל ד""ה אבל)"	סימן רנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באבנים ולבנים?	"כתב תשובת הרשב""א דהם אינם חשובים כלל ודרכן להשליכם לפיכך צריך לייחדן לעולם כדי שיהיו מותרים בטלטול [וה""ה בעצים העומדים להסקה (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י')]"	סימן רנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הטמין בהם כמה פעמים?	"כתב הב""ח דלא מהני, ולא דמי למוכין דאמרינן דלאחר שרגיל להטמין בהם ב' פעמים תו לא צריכי יחוד דמוכין שאני שהם חשיבי טפי ולכן אמרינן דסגי כשרגיל להטמין בהם ב' פעמים משא""כ בדברים שאינם חשובים כלל לא מהני מה שרגיל להטמין בהם (ב""ח, ביה""ל צריך) [והערוה""ש (סעי' ג') הניח דבר זה בצ""ע]"	סימן רנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באבנים המונחים ע""ג הכירה?"	"כתב המג""א (ס""ק ז') דמותר לטלטלן דהרי הם מיוחדין לתשמיש (מ""ב ס""ק י""א), וזהו פשט באגור שמובא בב""י (מהר""ם בנעט, קובץ מפרשים כת""י במכון ירושלים) [אבל כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ז') צ""ע אם מותר לפצוע בהם אגוזים דלזה לא קיימי {וצ""ע דכיון שאינם מוקצה יהא מותר לטלטלן לכל דבר}]"	סימן רנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טמן בדבר 1) שאסור לטלטל 2) שמותר לטלטל, ונתקלקלה הגומא?	"1) אסור להחזירה 2) לפי רש""י מותר להחזירה, ולפי הרמב""ם בפיה""מ אסור להחזירה דהוי כאילו טומן מחדש [ותמה רע""א הרי הרמב""ם מתיר להחליף מהטמנה להטמנה, ותי' הטהרת השלחן דהרמב""ם מיירי מערב לשבת לשבת {אבל לפי""ז יהא אסור אפי' אם לא נתקלקל ההטמנה, וגם מהגר""א (ס""ק ו') מבואר דנתקלקלה הגומא מיירי בשבת גופה}, והתפארת ירושלים (על משניות) תי' דאם נתקלקלה מאיליה הוי כהיסח הדעת ובטל ההטמנה ראשונה, וכעין זה אשכחן בא""ר (ס""ק ט') בשם הלחם משנה דאם העמידו ע""ג קרקע אינו יכול להחזיר ההטמנה דומיא דחזרה], והעיקר כרש""י דהוא מותר אבל הגר""א פסק כהרמב""ם (ביה""ל ד""ה ויש) {וא""כ מדינא מותר להחזיר ההטמנה אפי' אם הסיח דעתו דאינו דומה לאיסור חזרה, אמנם התהלה לדוד מצדד להחמיר כהא""ר, ובפרט אם נתקלקלה הגומא דאז גם אסור להרמב""ם}"	סימן רנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר להחזירה כשטמן בדבר אסור, הרי הוא טלטול מן הצד לצורך דבר המותר?	"1) תירצו תוס' (נ' ע""ב) דהוא צריך לטלטלה אילך ואילך כשרוצה להטמין (מג""א ס""ק ח') [והגר""ז (סעי' ד') ביאר דכאן הוא רוצה לטלטל את הגיזין והוי כידא אריכתא, והערוה""ש (סעי' ה') פי' דטלטול מן הצד מותר בטלטול בעלמא ולא כשצריך להזיזן הרבה דאז הוי כטלטול ממש בידיו, והמ""ב עו""ה פי' ע""פ המ""ב לקמן (סי' ש""ח ס""ק קט""ו) דמותר ע""י דבר אחר רק לצורך גופו ומקומו ולא לשאר צרכים, ומש""ה אסור לטלטל חמצו של גוי אפי' ע""י קנה (לקמן סי' תמ""ו), וה""נ הרי הוא רוצה המוקצה שיהיו סמוך לקדירתו והוי כצורך דבר האסור, ועוד יש לפרש כוונת תוס' דטלטל מן הצד הוי רק כשמזיז הדבר ממקום למקום אבל כאן צריך להגביה המוקצה וזה נחשב כטלטול גמור {ונראה דלשון התוס' משמע יותר כהערוה""ש ועדיין צ""ב, ונראה לפרש דתוס' ס""ל דאם דעתו להסירו באמצע שבת אינו בסיס ואפ""ה מבואר לקמן (סי' שי""א בב""י) דהיינו דוקא ניעור ולא טלטול גמור, וה""נ גיזי צמר הוא דבר שדעתו להסיר באמצע השבת (וכמ""ש השעה""צ לקמן סי' ש""ט ס""ק כ""ח) וא""כ אינו מותר אלא ניעור ולא טלטול גמור, והוא תירוץ טוב אבל אינו פשט בתוס' דתוס' קאי אליבא דר""א בן תדאי דס""ל דאפי' כשדעתו להוציאו באמצע השבת מותר בטלטול מן הצד אלא שמודו דאסור טלטול גמור וצ""ל דזה נחשב כטלטול גמור}]<br>2) הרא""ש תי' דודאי יטלטל המוקצה בידים, ואינו יכול לטלטלה ע""י הקדירה פן ישפך התבשיל (מחה""ש)<br>(שעה""צ ס""ק י')"	סימן רנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול הקדירה אם יש חשש שמא תתקלקל הגומא?	"לר' אלעזר בן עזריה אסור דחיישינן שמא תתקלקל ותחזיר הקדירה, אבל הרבנן אינם חוששין לזה, וקיי""ל כהחכמים דלא חיישינן"	סימן רנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טמן בדבר שאינו ניטול 1) וכיסה בדבר הניטל 2) וכיסה בדבר שאינו ניטל?	1) מגלה הכיסוי ויוציא הקדירה 2) אם מקצת הקדירה מגולה נוטלה ומחזירה	סימן רנט סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טמן בדבר הניטל אבל כיסה בדבר שאינו ניטל?	"1) רש""י כתב דהוי בסיס ואסור להגביהו [ואע""פ שרש""י כתב לעיל דאינו בסיס דהכיסוי משמש את הקדירה, תירצו האחרונים דרש""י ס""ל דאינו בסיס גמור ומותר לנערו אבל אסור לעשות טלטול גמור וכאן צריך לעשות טלטול גמור]<br>2) תוס' כתבו דאינו יכול לטלטלו משום דמיירי שהכיסוי בלועה לתוך הקדירה וא""א לנערו [אבל אינו בסיס דתוס' ס""ל דכיון שדעתו הוא להסירה באמצע השבת לא נעשה בסיס {וה""נ מבואר לקמן (סי' שי""א) דלפי תוס' רק ניעור מותר ולא טלטול גמור}]<br>3) הר""ן (מובא במג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק ט""ו) ס""ל דמפנה סביבותיה ואוחז את הקדירה ומוציאה ומנער את הכיסוי, וכ""כ הערוה""ש (סעי' ז')"	סימן רנט סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להטמין באבנים ביו""ט שחל בערב שבת?"	"השבלי הלקט הביא שהריב""ן אסר משום בונה [דסידור אבנים הוי כמו דופן], ורבינו בנימין התיר דהוי רק בנין עראי ומותר משום כבוד שבת דומיא דאבנים של בית הכסא דמותר מפני כבוד הבריות, והוסיף המג""א (ס""ק י') דאפי' לרבינו בנימין אם אפשר להטמין בענין אחר אסור [ופשוט דאסור לעשות אהל לכו""ע (פמ""ג א""א ס""ק י')], ולמעשה, השו""ע סותם להחמיר והביא שיש מתירין, אבל המ""ב (ס""ק י""ח) הביא מהא""ר וגר""ז דהמנהג להקל [והיינו דוקא מפני כבוד שבת אבל לא סתם, {ונראה דזהו דוקא באבנים שהם דומים לבנין ולא בשאר דברים כבדים}]"	סימן רנט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנור שנסתם בטיט, האם מותר לפתחו [לסתור הסתימה] ולסתמו אם המאכל מבושל כל צרכו, 1) אם אין בה גחלים 2) אם יש בה גחלים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-cdc202cbf80df30177b3c94517db4f5c2bbeecee.jpg"">"	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המאכל אינו מבושל כל צרכו 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) אין נפק""מ לגבי פתיחת התנור, אבל לגבי סתימת התנור כתב הרמ""א דאסור לסתמו אפי' ע""י גוי שהוא גורם בישול [ואפי' אם התנור גרוף וקטום (מ""ב ס""ק כ""ד) {וצ""ב דלכאורה בקטום עדיין יש חשש חיתוי}] [והרי הוא מקרב הבישול ממש ואינו דומה לכיבוי גחלים דהוי פס""ר דלנ""ל (מ""ב ס""ק כ""ו, שעה""צ ס""ק כ""ו)] 2) כתב תשובת הרמ""א דע""י ישראל אסור אפי' בדיעבד אם עדיין לא הגיע לכמאכל בן דרוסאי [והקשה עליו הפמ""ג (א""א ס""ק י""ב) הרי קיי""ל דאפי' כשהגיע למאכל בן דרוסאי יש איסור בישול מן התורה, ואפ""ה כתב השעה""צ (ס""ק כ""ד) דיש להקל בדיעבד אם היה כמאכל בן דרסאי ולסמוך על הפוסקים דס""ל דאין בישול אחר שהגיע למאכל בן דרוסאי, ובצירוף שיטת הגר""א דמקיל במבשל בשוגג {וכמ""ש הביה""ל לעיל (סי' רנ""ג ד""ה ואם) דאין לאסור בדיעבד אלא דבר שאסור לכו""ע}], וע""י גוי מותר בדיעבד בכל אופן דלא אהני מעשיו כ""כ דבלא""ה היה מתבשל לבסוף (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק כ""ו) "	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם המאכל מבושל כל צרכו?	"כתב הרמ""א דביום מסתמא מבושל כל צרכו אבל בלילה יש לחוש שמא אינו מבושל כל צרכו (מ""ב ס""ק כ""ג)"	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בין השמשות?	"המג""א (ס""ק י""ב) הביא חומרא מהשל""ה דבימי הקיץ דהיו מקבלין שבת מוקדם וקודם שקיעה הוי רק איסור דרבנן לישראל אפ""ה לא יאמר לגוי לסתום התנור [שיש בו גחלים] שמא יאמר גם בימי החורף ואז הוי אחר חשיכה (מ""ב ס""ק כ""ו) [וצ""ב דאשכחן היתר לצוה לגוי לעשות לו מלאכה בין השמשות ולא גזרינן אטו משחשיכה (שו""ע לקמן סי' רס""א סעי' א'), ותי' ר""י באק דדוקא הכא בסתימת התנור החמירו דהוא דבר שבקביעות הוא סמוך להסעודה וא""כ שייך למיגזר ימי הקיץ אטו ימי החורף משא""כ הדלקת נרות או שאר מלאכות אינם תמיד בדוקא בזמן הסעודה וא""כ אין מקום לגזור זה אטו זה]"	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מוכרח לפתוח התנור בעבור חולה שיש בו סכנה?	"הערוה""ש (סעי' י""ג) מסתפק אי אמרינן דהתירו סופן משום תחילתן ומותר לסותמו ע""י ישראל אפי' אם מאכלים אינם מבושלים כל צרכן, אבל למעשה אינו מקיל אלא ע""י גוי"	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעשות שאר איסורי קלים ע""י קטן לצורך שבת?"	"יש מביאין ראיה מסעי' זה דמותר לעשות דבר שאנן מחמירים בו משום סייג או חומרא ע""י קטן [או גוי] במקום כבוד ועונג שבת (פסק""ת אות ב') {ולענ""ד יש לציין לתשובת הרשב""א הידוע דאין לדמות איסורי שבת אהדדי, והא ראיה דהתרוה""ד גם התיר ע""י שינוי, ובסוף התיר ע""י ישראל עצמו בלא שינוי, וש""מ דכל האיסור לא היה חמור כ""כ וא""כ מאן מפיס לומר דאיסור אחר דומה לזה}"	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רנ""ט,דיני שהיה והטמנה בקיצור) האם מותר להניח הקדירות בתנורים מבעוד יום?"	"לגבי הטמנה, לפי המחבר לא יניחם על גבי גחלים אבל לפי הרמ""א מותר כל זמן שהם מגולים למעלה. ולגבי שהיה מותר אם הוא נתבשל כמאכל בן דרוסאי או נותנו חי או גו""ק או טח בטיט"	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש שם גחלים?	"יפתח התנור ע""י גוי, ולכתחילה גם לקיחת הקדירה מעל הגחלים יהיה ע""י גוי ואם א""א מותר ע""י ישראל בנחת, וכדאי לנתקו קצת קודם שבת מן האש כדי שיכול להסירו אח""כ בלי שום חשש"	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן קדירה 1) חם 2) קר, סמוך לתנור?	"1) כתב המ""ב דמותר לסמוך לכתחילה בשבת [והמ""ב לעיל (סי' רנ""ג ס""ק ט""ו) הביא מח' בזה, וכן הקשה רע""א דאינו מותר לסמוך לכתחילה, ולפיכך אוקמיה המג""א כגון שהיה מושהה מבעוד יום], וע""ג התנור מותר אם עדיין לא הוסק התנור אבל לאחר שהוסק צריך הפסק דף 2) ע""י ישראל אסור אפי' קודם שהוסק [דהוי כמו אחד שהביא הקדירה ואחד האור דאסור מדרבנן], וע""י גוי מותר אם עדיין לא הוסק [ובמקום חולה שאין בו סכנה או קטן שאין לו מה לאכול מותר ע""י גוי אפי' בתוך התנור]"	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בדבר יבש 2) בפירות חיין 3) בדבר לח שלא נצטנן לגמרי?	"1) דינו כמו דבר חם 2) דינו כמו דבר קר 3) כתב המג""א דנוהגין להקל דהוי כמו דבר חם"	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקדירה הקבוע בתנור?	"הוי כמו ע""ג התנור דמותר לכתחילה בדבר המפסיק"	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן קנקן עם משקין לתוך המים שבקדירה?	"בודאי אסור ע""י ישראל, וע""י גוי מותר קודם שהוסק [וצ""ע למה נקט המג""א לשון בדיעבד (מחה""ש)]"	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מים לתוך הקדירה סמוך לשבת אם כוונתו שלא לבקע הקדירה?	"אמרינן לעיל (ס""ס רנ""ד, שעה""צ שם ס""ק מ""ט) דאסור לכתחילה מפני שהדרך הוא להשתמש בהמים להדחה, אבל בשעת הדחק מותר כל זמן שהוא קודם שקיעה"	סימן רנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטמין קדירה חם בכרים וכסתות?	אסור להטמין לכתחילה אבל מותר להחזיר ההטמנה, ואם פינה המאכל לכלי שני מותר להטמינה	סימן רנט סעיף ז		
